מבני השקעות בחו"ל – תקנות חדשות ועלויות נמוכות יותר

תקנות חדשות

בשנים האחרונות מדינות רבות התאחדו כדי לפצח את השימוש בחשבונות וישויות זרות לצורך העלמת מס והלבנת רווחים מפשע. זה היה תהליך קשה ומתעמת לפעמים, למשל בסביבות 2009 פתח משרד המשפטים האמריקני במתקפה רחבת היקף על 'סודיות בנקאית' במיוחד בשוויץ.

כיום ישנה רגולציה רחבה יותר, בפרט לגבי הבדיקות שגופים פיננסיים צריכים לעשות על לקוחותיהם ומקורות הכספים שלקוחותיהם מעבירים להם, ובנוגע לגילויים שגופים פיננסיים צריכים לתת לרשויות המס הזרות.

הבדיקות שגופים פיננסיים צריכים לעשות על לקוחותיהם ומקורות הכסף שהלקוחות שלהם מעבירים אליהם מכונים לעתים קרובות בדיקות AML (אנטי הלבנת הון), CFT (אנטי מימון טרור), KYC (הכר את הלקוח) או KYT (חכר את העסקה).

הגילויים שגופים פיננסיים צריכים למסור לרשויות מס זרות מתבצעות לרוב באמצעות טפסי FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) (לדיווח לרשויות בארה"ב) או טפסי CRS (Common Reporting Standard) (לדיווח לכ-120 מדינות שהצטרפו) .

בנוסף, עיתונאים ועמותות דורשים לשקיפות תאגידית רבה יותר, בטענה שזהות האנשים המחזיקים בתאגידים ושולטים בהם צריכה להיות מידע ציבורי. שערוריית מסמכי פנמה (Panama Papers) סביב 2016 הדגישה כיצד ניתן לעשות שימוש לרעה בחשבונות וישויות זרות. מדינות שונות נקטו גישות שונות לנושא זה, כאשר טיעונים נגדיים לחשיפה פומבית הן החשיבות עבור אנשים ועבור עסקים במידה מסוימת של פרטיות, והאפשרות של שימוש לרעה במידע, למשל 'גרידה' (scraping) בקנה מידה גדול עשויה לחשוף מידע כלכלי רגיש על מדינה. מדינות רבות מקיימות חומת תשלום (paywall) עבור כל המידע על תאגידים, מלבד המידע הבסיסי ביותר; למרשם החברות בבריטניה יש גישה חופשית אך מפורסמות רק אחזקות גדולות מ-25%; מרשם החברות של ישראל גובה עמלה קטנה ומפרט את כל אחזקות המניות. כמו כן, סוגים מסוימים של רישום הם הצהרתיים בלבד וייתכן שלא תמיד יהיו מדויקים. באירופה, כל מדינה חייבת לנהל רישום של הנהנים המעשים של חברות. רישומים אלו נסגרו לציבור בעקבות פסיקה שנויה במחלוקת של בית הדין האירופי לצדק (ECJ) בסוף 2022, אשר מצא כי גישת הציבור הרחב לרישומים מסוג זה אינה תואמת את זכויות הפרטיות של בעלי עסקים המעוגנות בחוק הגנת המודע האירופי (GDPR), אבל מדינות אירופה מחוקקות כעת גישה רחבה יותר, למשל עבור עיתונאים.

עלויות נמוכות יותר

במקביל לתקנות חדשות להגברת השקיפות ולמאבק בפשיעה, בשנים האחרונות ניכרת גם ירידה בעלויות של מבני השקעות בחו"ל.

מדינות מתחרות זו בזו כדי להציע את המשטרים התאגידיים היעילים ביותר; בלוקסמבורג במיוחד העיסוק בשירותים פיננסיים חשוב מאוד לכלכלה, והממשלה עושה מאמצים רבים לשמור על מסגרת משפטית עדכנית ואיכותית לעסקים פיננסיים. בשנת 2022 עדכנה לוקסמבורג את חוק האיגוח שלה כדי לאפשר ניהול אקטיבי לאיגוח של מכשירי חוב, ובשנת 2024 היא הבהירה את אופן יישום כללי הגבלת הריבית של ATAD (Anti-Tax Avoidance Directive) ביחס לישויות איגוח המוחזקות על ידי מבנים יתומים (orphan structures), ואישרה כי לא יחול תקרה של 3 מיליון יורו בשנה ללא מס ביחס לנכסי בסיס שאינם מכשירי חוב.

יש חדשנות מתמשכת במשרדי עורכי דין ומנהלי תאגידים בשימוש באוטומציה של תהליכים, עבודה מרחוק, outsourcing, AI וכו' כדי להפחית עלויות.

הבנקים משקיעים ללא הרף בטכנולוגיות להורדת עלויות. הבנקים כבר משתמשים בטכנולוגיית בלוקצ'יין. יישום בלוקצ'יין למוצרי איגוח יכול להגדיל עוד יותר את היעילות ולהפחית עלויות. חשבונות עסקיים לישויות איגוח עדיין יקרים יחסית, וזה הופך את השימוש ב- ISIN ללא חשבון בנק לאטרקטיבי יותר. חדשנות נוספת באוטומציה של תהליכי AML ודיווח מס (שהם אינטנסיביים יותר עבור גופי השקעה כמו ישויות איגוח מאשר עבור עסקים אחרים) אמורה להפחית בקרוב את העלויות של חשבונות לאיגוח (לשים לב גם שישויות איגוח יכולות להשתמש במגוון רחב יותר של ספקי חשבונות (למשל, מוסדות כסף אלקטרוני(Electronic Money Institutions)) מאשר מבני השקעות אחרים).

תחזית טנטטיבית 1: מבני השקעה בחו"ל בעלות נמוכה יהפכו מוצרים פיננסיים לכדאיים גם כאשר מושקעים בהם סכומים קטנים בלבד. זה רלוונטי למדינות מתפתחות ולעמותות, אבל גם יאפשר לאנשי מקצוע בתחום ההשקעות להציע מוצרים מותאמים ללקוחות קטנים או לקבוצות יותר קטנות של לקוחות.

תחזית טנטטיבית 2: מבני השקעות בחו"ל בעלות נמוכה יובילו לכך שיותר ויותר אנשים יעבדו עם מנהלי השקעות בחו"ל כדי לשלם פחות מס. הדבר יגרום לרשויות המס להסדיר יתר את נושאי "שליטה וניהול" ו"tax substance", ובפרט האם מבנה ההשקעה באמת מנוהל על ידי המנהל הזר, ולא על ידי הלקוח החוסך מס. נכון להיום, הלקוח יכול לתקשר עם המנהל ולהביע העדפויות ולחלוק רעיונות, ואפילו לדרוש הודעה מראש וקבלת אישור על פעולות המנהל – וזה יכול לגרום לקו דק בין שהמנהל מנהל בפועל לעומת מיישם הוראות הלקוח.